סיפורים אישיים והצלחות

לכבוד אירגון היא תתהלל

אין לי מילים להודות !
אשריכם! אשריכם! אשריכם!
שאתם זוכים לסייע במצווה שמוטלת בקרן זווית.
אני חייבת לספר לכם, על השינוי שחל בי כתוצאה מהסדנא המיוחדת של הגב' איילת בוכניק.
אם עד כה לא היה לי רצון וחשק בכלל לקום ולהתחתן בשנית, אז הסדנא הראתה לי באור שונה לחלוטין את מהות הנישואין,
ונתנה לי כלים להבין מהו ערכי כאישה יהודייה.
ומה תפקידי במערך הקמת הבית ושימורו.. כמה כח נתנה לי הסדנא הזאת ובכלל,
חששתי כל כך מההצטרפות לקבוצה, באתי לפעילות אחת, ממש במקרה… ונכוויתי.. כאלו בנות איכותיות!
כזו אווירה משפחתית. הפך מה שדמיינתי…
אני מחכה בציפייה מפעילות לפעילות, נבנית ומתחזקת,
ולא מפספסת אף מפגש, כל עוד זה תלוי בי…
בהערכה רבה…

לארגון המיוחד, חברותי האהובות

לפני שנפתחה הקבוצה, יום אחד חזרתי הביתה מיואשת, ומתוסכלת. חברה בעבודה דברה איתי בנסיעה והתלהבה שעוד מעט שבת, והוסיפה שכל השבוע היא מצפה בכליון עיניים ליום הזה, למנוחה, לרוגע ולמשפחתיות.
ואני בליבי חושבת, אוי לא…רק לא שבת. איזה משפחתיות..? לאיזה רוגע…? מנוחה זה אומר לחשוב…
כבר שכחתי את הימים שגם אני הייתי מצפה למנוחה הזו.
אחרי הגרושין, לעשות קידוש ממש לא התאים לי…אז מתארחים…
לפעמים לבד עם הילדים, ולפעמים עוד יותר לבד..בלי הילדים…רק להזכר במבטי הרחמים…
הבושה…הנזקקות הלא נעימה הזו…זר לא יבין.
עד שהגעתי לקבוצה ומאז הכל השתנה!
גיליתי משפחה!
יש לאן ללכת, חברה שמזמינה אותי, אני מארחת אותה.
יש לי כתובת, אני פחות נזקקת.
תודה על הכל, על החברויות המיוחדות, המשפחתיות וזקיפת הקומה, כי אני כבר לא לבד.
הברק כשמזכירים את שבת הקרבה, חזר כבר גם לעיניים שלי, בזכותכם!
תודה!!

תודה עדי יקרה שלנו

לפעמים אתה פוגש בן אדם ומתידד איתו,
לעיתים אתה פוגש אדם והוא הופך להיות חבר קרוב,
לפעמים זה סתם עוד קשר של שלום שלום ברחוב
ולעתים פתאום, סתם כך באמצע החיים,
אתה פוגש אדם, והלב מתרחב…

ולחשוב איך עד לא מזמן היינו כולנו זרות ממש,
כל אחת בביתה,
כל אחת בהתמודדות היומיומית האישית שלה,
ואת באת, ואספת אותנו,
פזורות מארבע כנפות ,
להיות למשפחה אחת גדולה,
בזכותכן לכל אחת יש חברה,
אבל לא סתם חברה, אלא מישהי שתבין באמת מה היא עוברת , מתוך שותפות למסע.
שבתות סביב שולחן השבת יחד,
מרגישים פתאום טבעיים כל כך,
כאילו שתמיד היינו שם ביחד, את ביתך פתחת לערבי ר"ח ומפגשים חברתיים, וכבר מההתחלה לא הרגשנו בו כאורחים,
באומץ לב ובנחישות רבה, מתוך אכפתיות והרבה מחשבה הרמת עבור כולנו את הכפפה, את הארגון הפכת רשמי ואת נפשינו הרמת להפליא,
ועכשיו בשם כולנו נאמר מילה אחת תודה,
המשיכי לעשות חייל עבור נשות ישראל היקרות, והזכויות יעמדו לך לדורות
אוהבות מעריכות, ומברכות,
נשות הארגון

הכרת הטוב לארגון המיוחד

יום אחת קבלתי הזמנה,
לפגישה אחת, מוזרה,
נפתחת לה קבוצה,
לנשים גרושות בקהילה,

לבית בנטל, המשפחה הצדיקה,
הגעתי בחיל ורעדה…
את מי כאן אמצא?…
חשבתי בדרך, בדאגה.

מאותו מפגש חלף זמן רב,
מאז זקפתי את הגב,
שייכת אני לקבוצה עם קו,
איכות שכזו, ממש זהב!

כאן תמיד אמצא פינה,
אוזן קשבת בעת צרה,
כבר אינני בודדה,
פחות כבד הוא המשא

לפני כל חג, פעילויות.
בסעודות שבת נפגשות,
כלים להתמודדות בסדנאות
חוזרות לבית עם כוחות

הילדים כבר מצפים,
לאן בחופש מטילים,
כאן הם חלק, הם שייכים,
כי בקבוצה כולם שווים,

תודה ושבח לחי עולמים,
על כל רגע אנו מודים,
המשיכו הלאה בפועלכם,
והקב"ה יהיה בעזרכם.

לעדי היקרה

אין מילים בפי להודות לך!

ראשית על עצם הקבוצה: השייכות, המשפחתיות, ההכלה, הקבלה… על התוכניות, על האירועים… ובעיקר בעיקר על ההרצאות!

הכל כ"כ מקצועי, עונה על הצרכים, מגוון, מעורר המון מחשבה, וחשוב! ממש ממש חשוב.

אשריך שאת מבינה כ"כ. מבינה את הבדידות, את הצורך בחברה, את הצורך לחוש מקובלת בלי שיפוטיות, את הצורך לענות על שאלות שעימהן התמודדנו ואנו מתמודדות עדיין…

ואשריך שאת כ"כ טורחת ומקדישה למענינו.

מדובר בהשקעה רבה מבחינתך אך רבת משמעות מבחינתנו: לנו ולדורות הבאים אחרינו.

תודה! ישיב ד' לך שבעתיים!

לעדי היקרה!

תודה מכל הלב על ערב מהמם לקראת חנוכה, הבאת את האמן המקסים מירושלים שסיפר סיפורים נהדרים לילדים בליווי שירה, היו פעילויות מקסימות לילדים והפיצות והסופגניות שהיו טעימות.

היה נהדר שהיה אפשר להגיע עם הילדים שהרגישו שייכים שכל הילדים רק עם אמא.

ובלי שום קשר הקבוצה הנהדרת הזאת מחייה אותי ואת הילדים, אני באופן אישי הכרתי חברות נהדרות.

המפגשים החודשיים, הגיבוש, השותפות, וההבנה ממש נותנים המון.

פתאום החגים, ראשי חודש וכל השמחות נהיים כיפים ולא מדכאים ואת המדהימה שמשקיעה מכל הלב כדי שיהיה לנו את הטוב ביותר, תודה רבה מכל הנשמה

תבורכי מפי עליון.